כואב
נכנסתי לאתר בטעות ולא יכלתי להפסיק לקרוא,
ילדה מקסימה ומיוחדת! כ"כ עצוב, צר לי על אובדנכם משפחה יקרה אתם עושים באתר עבודת קודש
מי יתן ולא תדעו עוד צער
,
אדיר.
11.09.2009, אורח:
אני מביט בתמונה ומרגיש כאילו עדי מחייכת לי
ממש מרגיש כאילו עדי מכייחת אלי אישית
אני לא הכרתי את עדי אבל בכל זאת בכיתי שהגעתי לאתר שמעתי את הסיפור וראיתי תמונות שלה
איך יכול להיות שבחורה כל כך יפה, שמחה, מאושרת ומתוקה הלכה לעולמה?! זה פשוט בלתי נתפס.
עדי את יפה כמו מלאך הלוואי והיה אפשר למנוע את זה.
אנשים כמוך עושים את העולם יפה וחבל לנו עליך רוצים אותך בחזרה.
יש לי הרגשה שלהיות איתך בחברתך גורם לשכוח מכל הבעיות. ניזכור אותך לעולם ילדה
תישמרי עלינו מלמעלה
13.07.2009, שוש בראל:
יצירת קשר
גליה שלום
הגעתי לאתר בעקבות אסון פרטי שלי שפקד אותנו לפני כחודש 20.6.09 בתי דנית בראל נהרגה בתאונת דרכים והיא רק בת 17.
גליה , אודה לך באם תוכלי ליצור איתי קשר היות ואנחנו מכירות מהתקופה שבה מתן בני למד עם שני בתך בבית ספר "גורדון" תודה שוש
shoshbar2003@walla.co.il
כתובת דוא"ל זו מוגנת מדואר זבל, אתה צריך לאפשר Javascript בכדי לצפות בה
21.06.2009, אורח:
היום , זה היום היום ... ולמה אני זוכר ?!
היום לפני 21 שנה אני נולדתי
היום לפני 4 שנים עדי ניקטפה מאיתנו ...
אני הייתי תיכוניסט היא הייתה בת 21
ומאז שביקרתי באתר לפני כחצי שנה
לעולם לא אשכח את היום ..
בייומני כתוב ליד התאריך של היומולדת גם נר זיכרון קטן תמיד אזכור
25.05.2009, אורח:
המון 10 חדרה
עדי הלבי והיתי יחול ליות ידי של
את יחידה אומיוחדת ומתוקה
אני משאי את התלפון שלי לקואים אחרי
להגיב 0502834972
29.04.2009, אורח:
קשה
אני לא יודעת איך הגעתי לאתר הזה, אבל מה שאני יכולה להגיד זה שאני כ"כ כואבת איתכם, אני בוכה ממש ברגע זה-המצב הזה כ"כ מוכר לי מהמשפחה שלי, יש לכם את אותו סיפור חיים כמו משפחתי רק עם סוף אחר-ואף פעם לא ידעתי עד כמה אני צריכה להעריך מצב כזה.
אז תודה ששיניתם משפחה
תודה עדי.
19.03.2009, אורח:
אם תראי את זה
זה נורא ולא הוגן....
אז רק עכשיו הגעתי לראות, כן רק עכשיו.
והאתר מקסים ואיזה משפחה מקסימה ואוהבת.. ואיך שהכל נהרס זה לא הוגן ולא פייר.. והרי יכולתי להכיר אותך כאחותה הגדולה.. ויכולתי להכיר ילדה שמחה ומאושרת בלי חור ענק בלב על אחותה חברתה- אהבת חייה.. שתמכה ואהבה ולקחה.. והאמת עדיין לוקחת וממלאה חלק עצום בחייה....
לפעמים יוצא לי לחשוב על איך החיים שלה היו אם היית כאן.. ועל כמה הייתי רוצה לפגוש אותך..
ואולי את היית מצליחה להחזיק אותה למעלה.. מה שאני ניסיתי אבל נראה שרק את יכולת ויכולה...
זה אולי טיפשי להגיד אבל אני מרגישה שיש לנו המון במשותף... לא הכרתי אותך אבל הייתי יכולה לדבר איתך שעות... איזה חיים מלאים שמחים ועשירים חיית...
המשפחה שלך מדהימה.. אחד אחד.. אוף, כל כך חבל שלא ראיתי את כולכם יחד .. לפני...
את נמצאת שם בכל צחוק זיכרון ושיחה.. את נמצאת בכל דקה בכל מילה בכל לילה שלה... הלוואי שתוכלי לחיות איתה ובלעדיה.... תאמיני לי שזה מה שהיא הייתה רוצה.. בהצלחה, מאמינה שהכל אפשרי....
18.03.2009, אורח:
כל הכבוד ותודה
על הזמן שהקדשתם לבוא ולדבר איתנו השבוע בבית ספר ועל הקושי שבפתיחת הסיפור האישי.
אני בטוח שעזרתם לפחות לחלקנו, ומי יודע? אולי עזרתם להציל אפילו רק מישהו אחד .. "כל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא"..
שלא תדעו עוד צער
ותמשיכו במלאכת הקודש, השמיעו את סיפורכם!
תלמיד אלון.
10.03.2009, אורחתת :
עצוב , מרגש , כואב בעיקר , מרגש !
עדי , היום שבו נפטרת
הוא יום הולדתי
אנחנו לא מכירות בכלל
הגעתי לפה ממש במקרה
דרך האתר של בית ספר אלון
כואב לי לראות שביום הולדתי השמח
משפחתך עצובה וכואבת על יום מותך
''נוגע ''
לפי הסיפורים עליך כאן את נראת בחורה מדהימה
את אפילו מעט מזכירה לי אותי
אני מוסרת למשפחתך המון כח
ההספד של אחותך בהלוויה מרגש עד שמעות
את מדהימה !
נוחי על משכבך בשלום
14.02.2009, אורח:
עדי..
בזמן שאני כותב אני מרגיש את הדמעה בעין שמאל שלי שנמצאת על סף נפילה..
עדי, ממה שהספקתי לראות ו"להכיר" אותך אני מבין שהיית בן אדם כל כך מלא שמחת חיים שזה פשוט בזבוז שאלוהים לוקח מאיתנו אנשים כמוך, אנשים שמכילים בתוכם כל כך הרבה טוב...
הייתי כל כך שמח להכיר אותך. אני לומד בבית הספר שלמדת בו ועל אחד הקירות בבית הספר יש תמונה שלך מאחת ההצגות שהופעת בהן, הפרצוף שלך תמיד היה בראש שלי אבל עכשיו אני מחבר לפרצוף הזה גם אופי ותכונות שאני מאכל לכל אדם להיחנן בהן.
זוכרת את הדמעה מתחילת המכתב?
היא כרגע זלגה לי מהעין ואליה יצטרפו עוד כמה דמעות .
אני בטוח שאיפה שאת לא נמצאת עכשיו את נמצאת במקום טוב כי אנשים כמוך מגיעים רק למקומות טובים.
