מליעד - עדי שקד

מליעד

אני כותב לך בפעם האחרונה.

אנחנו מכרים ותיקים - עוד כשהיינו ביחד בבטן של האמהות שלנו.
עברנו ביחד את כל שלבי ההתבגרות ואני זכיתי לראות איך הפכת מילדה חמודה לבחורה יפהפיה.

יש מספר דברים שנשארו איתך במשך כל הזמן הזה.
תמיד היית קוסמת - כמו שהקסמת אותי במשך כל הילדות וגרמת לי להתאהב בך, את מקסימה אנשים עד היום. תראי איזו קבוצה של חברים השארת אחריך. את ללא ספק הבחורה הכי יצירתית ולא שגרתית שאני מכיר. פעם צחקנו, שאחרי כמה כוסות יין אני מתחיל לחשוב כמוך.

תמיד היתה לך יכולת להעניק אהבה למשפחתך ולחבריך. כשהיינו זקוקים לך, היית שם בשבילנו - רק לפני שנה אחזת בידה של משי אחותי בהלוויה של אבי.

למרות שבחלק מהתקופות בחיים הלכנו לדרכים שונות, תמיד הרגשתי שהקשר שלנו הוא נצחי.
ועכשיו, הכל נקטע בפתאומיות.

אני נשארתי מיותם, מרגיש כאילו קרעו ממני חלק ובוכה פעמיים - פעם אחת על מה שהיית ופעם שנייה על מה שלא תהיי.

את זוכרת שהמצאנו פיות מנייר? שני אמרה שהפכת לפיה, ואני איתה.

כל כך קשה למשפחה שלנו - יניב, משי, נופר ואמא אורלי - וגם אבא מתהפך בקבר.
כל כך קשה לחברים הטובים שליוו אותך ואת הוריך בגידולך - גליה, בארי, שני וגילי. לפני שנה הבטחתם שנתחיל לחגוג ביחד חגים כמשפחה. מאז איבדנו שני אנשים יקרים, אבל אנחנו מבטיחים שכל עוד אנחנו כאן, גם אנחנו וגם כל החברים נמשיך לתמוך ולאהוב כמה שרק נוכל.

באהבה,

ליעד ומשפחת אשכר

נ.ב. אין לך מה לדאוג שם למעלה. המלאך גבריאל ישמור על הפיה עדי.