על עצמי:

"אני נולדתי בבית החולים הקריה שבתל אביב בתאריך ה- 15/9/83, שהיה יום חמישי, בשעה 21:30 בערב, יום לפני ערב יום כיפור.

כשנולדתי שקלתי 2.890 ק"ג ואבא היה נוכח בלידה שלי. הלידה הייתה מאוד מהירה ומרגשת והיא ערכה 30 דקות.

באותו זמן הורי התגוררו בהרצליה הצעירה ,בדירה בקרן קיימת 5.

בזמן ההיריון הורי קראו לי בשם חיבה "טיק- טק" , בגלל שזה היה הרעש הראשון שהם שמעו דרך הסטטוסקופ של הרופא שבדק אותי.

לאחר שנולדתי, הורי קראו לי בכל מיני שמות חיבה כמו: דידי, דידוש, דיד."

ספורים מן הילדות:

יללות בלילות:

"לפני שנולדתי היה להורי חתול סיאמי בשם פינט והוא היה כמו "בן יחיד" בשבילם. הוא קיבל המון תשומת לב מהורי עד שאני נולדתי, וכשנולדתי,פתאום הורי התחילו להתעסק הרבה מאוד בי ופחות התייחסו אליו הוא קינא בי מאוד. הבעיה התחילה כשבכל פעם שאמא שלי הייתה מצליחה סוף סוף להשכיב אותי לשון, פינט החתול היה נכנס לחדר שלי ומתיישב ליד המיטה שלי ומתחיל ליילל בקולי קולות ומעיר אותי ואז אמש שלי הייתה צריכה להשכיב אותי מחדש. הסיפור הזה חזר על עצמו כמה פעמים , עד שלבסוף אמא שלי הייתה צריכה לסגור את הדלת של החדר שלי כדי שפינט לא יכנס. אבל היא פחדה שאם הדלת של החדר שלי תהייה סגורה, אז היא לא תוכל לשמוע אם אני אבכה ( אני הייתי הבת הראשונה להורי ולא היה להם הרבה ניסיון!)אז אמא שלי בקשה מאבא שלי שיחתוך "חלון" בדלת שלי, כדי שהיא תוכל לשמוע אם אני אבכה ואז פינט כבר לא היה יכול להפריע לי, ואמא שלי יכלה לשמוע אותי בוכה."

צניחה חופשית:

"כאשר הייתי בת שנה וחצי, במרץ 1985, הורי השאירו אותי לשון אצל סבא וסבתא שלי, והם יצאו לסעוד במסעדה והתכוונו לאסוף אותי בבוקר שלמחרת. למחרת בבוקר, סבא וסבתא שלי קמו, והלכו לצחצח שיניים, וכנראה שלכמה רגעים הם לא שמו לב למעשי, ואני ניגשתי לכוון גרם המדרגות, ותוך שניות אני הייתי כבר שתי קומות למטה, ברצפת המרתף. למזלי היה שטיח מקופל במרתף, וזה כנראה מה שהציל את חיי. אך בכל זאת נאלצתי לבלות שלושה ימים בביה"ח "מאיר" במעקב, כי איך אפשר שלא לדאוג לתינוקות בת שנה וחצי שנראית כמו מתאגרף עם פנס בעין וסימנים כחולים על כל הפרצוף!"

תולדות חיי:

"בשלוש השנים הראשונות של חיי גרתי עם הורי וחתוך סיאמי ,בדירה ברחוב קרן קיימת 5 בהרצליה.

עד גיל חצי שנה אמא בלתה את זמנה איתי בבית ולא הלכה לעבוד בגלל שהיא הייתה צריכה לטפל בי כל הזמן, ובגיל חצי שנה , אמא רצתה להמשיך לעבוד, אז היא מצאה לי מטפלת בשם אסתר. אסתר טיפלה בי עד שהייתי בת שנה וחצי ,ואז אמא החליטה  שכדאי שאכנס לגן, אז היא רשמה אותי לגן "קלרה" בשכונת נווה ישראל. בהתחלה היה לי קצת קשה להיפרד מאמא שלי, והיא נאלצה לבלות איתי די הרבה זמן בגן ( זה היה "הגן הראשון" עבור שתינו!) , אבל לאט לאט התרגלתי לעובדה שאני צריכה להיפרד מאמי ולהיפך!

עד לכניסתי לגן לא ידעתי את משמעותם של ממתקים, בגלל שאמא הקפידה להרחיקם ממני. אך לצערה ( ולצערי!) , כאשר נחגגו בגן ימי הולדת, חולקו לתינוקות הרבה ממתקים - ומאז אני יודעת מה הם.

בגיל שנתיים אמא רשמה אותי לגן "דניאלה" , ברחוב בן יהודה בהרצליה הצעירה והיות והגן היה קרוב לביתנו, היינו צועדות בוקר בוקר , דרך שדה נחמד, וכבר אז התגלתה אהבתי לחיות ולטבע, והיינו אוספות כל מיני חרקים ונמלים, ומביאות את ה"אוצרות" שלנו לגן, ואפילו פעם אחת התמזל מזלנו ומצאנו צב.

כשהייתי בת שנתיים וחצי, אז פינט החתול המשיך לקנא בי ולבכות כל הזמן, אז אמי נאלצה להוציא אותו החוצה , מה שהיא לא הייתה נוהגת לעשות והוא התחיל להסתובב ברחובות, וכשהוא היה חוזר, הוא היה ממלא את כל הבית  בפרעושים, ואני הייתי מאוד רגישה אל הפרעושים וכל הזמן הייתי נעקצת מהם, ולכן בצער רב אמי נאלצה למסור אותו  לבן דודה שגר בקיבוץ נירים.

בגיל שלוש אחותי הקטנה גילי נולדה, ואז עברנו לגור ברחוב דוד רזיאל 38 , ששם אנו גרים עד היום.

בגיל ארבע התחלתי גן טרום חובה "יובל" עם הגננת רינה. שם נשארתי לגן חובה.

בגן הרבה אמהות המליצו לרשום את הילדים לב"ס "גורדון" לאמנויות, ולא לא ביקרה בבית הספר קודם והיא לא ידעה בדיוק במה מדובר. אז היא שלחה אותי לבית הספר להיבחן והתקבלתי, ועקב כך נפרדתי מכל חברותי מהגן שהלכו לב"ס "לב טוב".

בספטמבר 1989 התחלתי כיתה א' עם מורה בשם מימי. בכיתה ג' למדתי עם ציפי ובכיתות ד'-ו' עם שולה. במשך שש השנים הללו רכשתי הרבה חברות: מיכל, לירן, גילי, רוני , תמר, אפרת, עתליה ומאיה. שלושת השנים האחרונות בבית הספר היו תקופה יפה וכיפית מאוד בחיי.

בסוף כיתה ו' נאלצנו להיפרד בצער רב מבית הספר, כשפנינו מועדות לחטיבה. חלק מחברותי הלכו איתי לחטיבת "זאב" וחלק לחטיבות אחרות. בסף השנה הייתה לנו מסיבת סיום יפה ומרגשת, וכך נפרדנו לשלום מ"גורדון" ועברנו לחטיבת "זאב"."

התכונות שלי:

"אני ילדה חברותית, מצחיקה ובעלת חוש הומור.נבונה, שובבה, די שקטה ונחמדה."

התחביבים שלי:

"אני אוהבת לרכב על סוסים, לצייר, להציג, לרקוד, לטייל טיולי אתגר וללכת לים ולבריכה".

חלומות:

"אני ילדה בעלת דמיון מפותח וכשהייתי קטנה הייתי משחקת עם עצמי הרבה משחקים דמיוניים ולכן אפשר לומר שגם חלומותיי הם אינם קשורים במיוחד למציאות, למשל:

אחד מהחלומות הזכורים לי במיוחד היה עם גילי רולניצקי , ושתינו ידענו לעוף,ועפנו מעל שדות, ובדרך פגשנו  עוד כמה ילדים ולמדנו אותם שכדי לעוף צריך לקפוץ ממקום גבוה כאילו לשחות באוויר ( אני אישית לא הייתי ממליצה לאף אחד לנסות זאת בבית!) ואז אתה מתחיל לעוף , וזה היה ממש כיף, ואני אפילו זוכרת את ההרגשה המוזרה הזאת שאתה עף ( מניסיון אישי!)"

אני בעתיד:

"אני עוד לא ממש בטוחה במה אעסוק בעתיד. אולי אני אהיה שחקנית, אבל עדיין קשה מאוד להחליט והכול משתנה, למשל: אני זוכרת שכשהייתי קטנה אז רציתי להיות רופאת חיות, בגלל אהבתי אליהן, אבל אחר כך הבנתי  שצריך לנתח ולעשות עוד כל מיני דברים שכרוכים בלהיות רופאת חיות ושאני לא מעוניינת בהם."