דף הבית אלבום ספר אורחים צור קשר
 
 




אנחנו יושבות עכשיו בגן המשחקים ליד הבית שלך, המקום בו גדלת, שיחקת, שמחת, בכית, חלמת... ממש פה, איפה שכולנו זכינו לטעום ממך את כמויות האהבה הגדולות שהיו לך לתת.

אנחנו מנסות לחפש את המילים לספר עלייך, מילים שיגדירו אותך הכי נכון, אבל זה ממש בלתי אפשרי. את היית החוט המחבר בין כל החברים, לכל אחד חלק ממך והרגשות שהשארת בו. אבל כשאנחנו יושבות ביחד ומדברות עלייך, אנחנו פתאום מבינות איזה אושר פיזרת סביבך. כשהיית שמחה, כולם סביבך היו שמחים, וכשהיית עצובה, כולם סביבך היו עצובים. את ממש הכתבת לנו את הרגשות. את שאבת אותנו אל תוך עולמך הקסום וכולנו תמיד רצינו לדעת מה עובר במוחו של היצור המדהים והמולפא שנקרא עדי שקד. כל מי שטעם ממך נשבה בקסמייך ורק רצה ממך עוד. כולנו רצינו להיות מרכז חייך, ולא יכולנו לשאת את זה שיש כל כך הרבה חברים שמקיפים אותך.

איך נפרדים מחברה כל כך מלאת חיים?
אנחנו יודעות שפיות לא מתות, את בטח איתן עכשיו, אחת מהן. את לא צריכה לשחק יותר, את בטח מאושרת.

אנחנו שמחות לחשוב שהגעת לשיא האושר שלך, ויודעות שככה היית רוצה - למות מאושרת.


 
 
Created by Sagi-Design