דף הבית אלבום ספר אורחים צור קשר
 
 

זה לא נכון שהחיים נמשכים.‏

תמיד אומרים את המשפט הזה והוא אף פעם לא נכון.‏
כשמת לך מישהו, החיים שלך, כמו שהכרת אותם, הסתיימו.‏



זה לא נכון שהחיים נמשכים.‏

‏ תמיד אומרים את המשפט הזה והוא אף פעם לא נכון.‏
כשמת לך מישהו, החיים שלך, כמו שהכרת אותם, הסתיימו.‏

המשפחה שלך עדיין שלך, אבל היא אחרת.‏‎ ‎ההורים שלך אחרים, הסדר שבו אתם יושבים סביב השולחן, הדרך שבה ‏אתם זוכרים את הטיול ליוון, עם האלבום של התמונות המצחיקות‎,‎‏ שהפך לאלבום זיכרון.‏


זה לא נכון שהחיים נמשכים.‏


אנשים שואלים אותך שאלה פשוטה כמו "מה שלומך", ואתה יודע שהם מתכוונים לומר "אנחנו יודעים" או "אנחנו כאן ‏בשבילך".‏
בכל פעם שאתה עצוב כולם קופצים כדי לעודד אותך, ואין לך איך לומר להם שאתה לא רוצה קבוצת תמיכה, אלא להיות ‏שעה בשקט מתחת לשמיכה.‏


זה לא נכון שהחיים נמשכים.‏


אפילו אתה לא ממשיך להיות כמו שהיית. ‏
אתה ההוא שמת לו. אתה ההוא שרואה בטלוויזיה את "הטוב הרע והמכוער" וזוכר רק עם מי ראית אותו בפעם ‏הראשונה, אז, בקלנוע אסתר הישן שכבר נהרס בינתיים.‏
אתה ההוא שאם אתה צוחק, אומרים שהתגברת. אם אתה עסוק, אומרים שהתבגרת. אם אתה נוסע ליותר משבועיים ‏אומרים שברחת.‏


זה לא נכון שהחיים נמשכים. ‏


אפילו העבר שלך עובר עריכה‎.‎‏ ‏
בכל פעם שאתה מספר איך לקחתם אוטובוס לבלומפילד לראות את הדרבי, אתה מתלבט אם לקרוא לו אחי, או אחי ‏המנוח, או אחי זכרונו לברכה. לפעמים אתה פשוט מוציא אותו מהסיפור, כדי למנוע מכולם מבוכה. ‏
פה ושם פוגשים מישהו שלא היה בארץ הרבה זמן‎,‎‏ והוא שואל מה שלומו ואתה אומר לו ששלומו כבר לא איתנו, ובסוף ‏כמובן אתה צריך להרגיע אותו‎.‎‏ ואז אתה אומר לו שהחיים נמשכים.‏
אבל הם לא. ‏


זה לא נכון  שהחיים נמשכים.

הם נפסקים, ומתחילים מחדש. אחרת.‏‎  ‎

 
 
Created by Sagi-Design