| 21/6/06 אבא - ביום השנה | |
|
עדי, כן, גם אצלנו החיים לא סתם המשיכו, הם התחילו מחדש, אחרת. כל אחד מאיתנו נאחז בכל מה שיכול היה לעזור לו להמשיך בחיים: לימודים, עבודה, תחביבים, חברים, משפחה. עדי, כן, גם אצלנו החיים לא סתם המשיכו, הם התחילו מחדש, אחרת. כל אחד מאיתנו נאחז בכל מה שיכול היה לעזור לו להמשיך בחיים: לימודים, עבודה, תחביבים, חברים, משפחה. חגגנו את החגים, את ימי ההולדת, נסענו לחופשות, המשכנו בבניית הבית - ותמיד, את ישנה ואיננה, מלווה אותנו, מזכירה לנו שזה לא המשך של מה שהיה, זה התחלה של משהו שונה, אחר, חדש. אני מרגיש שכפי שהורים מוצאים מקום בליבם לאהוב את תינוקם החדש מבלי להחסיר מאהבתם לילדיהם האחרים, כך גם אנחנו מוצאים מקום בלבנו להכיל במלוא העוצמה גם את הכאב על חסרונך וגם את השמחה על כל מה שיש לנו במשפחה. לפני שנה עמדתי פה וקראתי מתוך מכתב שלך את התיאורים המופלאים על הנופים והאנשים אשר פגשת בטיול שלך להודו. הבטחנו לך, שנסע לשם, שנראה במו עינינו את היופי של המקום, שנפגוש בעצמנו את האנשים אשר אהבת, שנצא לטרק אליו הזמנת אותי ושנביא לילדים בכפר את הצעצועים אשר קנית עבורם בהיותך בדלהי. לקח לנו זמן לגייס את הכוחות הדרושים למסע הזה, זמן שהיה נחוץ לנו כדי להגיע מוכנים. נסענו בעקבותיך ,לפני כחודש חזרנו . הכרנו מעט את הודו, את התרבות ובעיקר- היינו במקום שכל כך אהבת, בקאסאר דווי, הכפר בו גרת שלושה חודשים . יכולנו להבין את מה שאהבת בנוף ההרים, בשעת הזריחה, בשקט שבחיי הכפר, ובתושבים. הרגשנו אותך שם , חזק, את האהבה שרוכשים לך האנשים, הילדים, החברים, כל מי שפגשת בדרכך. גם שם, בהודו הרחוקה,אנחנו יודעים, את ממשיכה לחיות בלבבות. |
|
|
||
 |
||
|
|
||
 |
||
|
Created by Sagi-Design
|
||
