|
עדידי, עוד שנה חלפה ואני סופרת היום שנתיים למותך ושנתיים לאדם אשר אני היום. כן, אני אדם אחר, אדם שונה, שחי חיים אחרים, חווה באופן שונה את העולם שסביבו וכך גם את העולם שבתוכו. אדם שמודע אחרת לרגשות שלו ומגיב אחרת אל רגשות אליהן הוא נחשף. הכל השתנה באותו יום, לפני שנתיים, כששני שוטרים צלצלו בשער ביתנו והודיעו לנו שאת איננה עוד. מבחוץ, לא ניתן לראות את כל ההבדלים עליהם אני מדברת. ניתן להרגיש שדברים השתנו, אבל אף אחד לא יכול להבין את המשמעות של להיות אותו אדם וגם אדם שונה. אני אדם שונה , כי הגעגועים אליך מלווים אותי בכל דבר שאני עושה. אני אדם שונה, כי מותך הוא חלק מחיי. אני אדם שונה, כי החיים שלי קבלו משמעויות אחרות. אני אדם שונה, כי אני מעריכה יותר דברים פשוטים, שמחות קטנות, רגעים קצרים של נחת. אני אדם שונה, כי אני רואה דברים שקודם לא ראיתי אני אדם שונה, כי כפי שחברה שלך ניסחה: "מאז מותך- דברים ברורים לי יותר". אני אדם שונה, כי אני מרגישה תחושות שלא הרגשתי מעולם. אני אדם שונה, כי נוח לי מאוד בשקט, ללא מילים. אני אדם שונה, כי עבורי "לחיות", זה קודם כל: "לא למות". אני אדם שונה, כי חייך ,שזורים כחוט דק ,בכל מעשיי היום . אני אדם שונה, כי הדברים שגורמים לי הנאה או עצב השתנו. אני אדם שונה, כי אני יותר נחושה לציין אירועים משמחים בחיינו, כמו חגים או ימי הולדת, ובמקביל להכיל את כל התחושות שמלוות אירועים עצובים, כמו היום הזה. אני אדם שונה, כי טוב לי לבד , כי להיות לבד זה תמיד להיות איתך. אני אדם שונה, כי עצב ושמחה מתארים אצלי רגשות מאוד נזילים, מתחלפים ביניהם ללא התראה מוקדמת. אני אדם שונה, כי אני מנסה להפוך כאב ותחושת אשמה לעשייה למען אחרים . אני אדם שונה, כי אני חברה שונה לחברותי. אוהבת ומוקירה את היותן לצידי, אבל פחות פתוחה ומשתפת, כי יש תחושות שאי אפשר להסביר אני אדם שונה, כי אני אמא שונה, אמא שממשיכה לאהוב בכל ליבה את כל בנותיה , את שלושתן ,ומשתדלת שבנותיה החיות יחוו חיים מאושרים, מלאים עד כמה שאפשר, למרות הכאב אשר ילווה את כולנו תמיד . אני אדם שונה, כי אני בת זוג שונה, בת זוג אוהבת, אשר נוספו לה צרכים נוספים ,שלא קל תמיד למלא. אני אדם שונה, כי שום דבר הוא לא אותו הדבר אחרי שמאבדים בת. עדידי, את חיה בלבבות, את זה כבר סיכמנו. את חיה בליבי , בליבם של אבא, גילי ושני, ובליבם של הרבה בני משפחה וחברים שאהבו אותך. אני רוצה שתמשיכי לחיות דרכי. אני רוצה להיות מיכל לדברים שאהבת, אני רוצה להיות אפיק בו תזרום נשמתך, אני רוצה שאישיותך ואהבותיך יעשירו ויעמיקו את החיים הנוכחים שלי ויהיו חלק ממני. אני בדרך לשם, וכבר בדרך אני מרגישה את נוכחותך לידי. גם כשהייתן קטנות ידעתי שאם אני רוצה לבלות איתכן , הדרך הטובה ביותר היא להתעניין בתחומי העניין שלכם, להתקרב לעולמכן. אז הנה, אני מנסה לחוש קרובה לעולמך, לקסם שלך, לדמיון, ליצירה, לאומנות, לשירים,לרוחניות , לשמחת החיים, לחברים שלך,לכל מה שהיה חלק ממך. עוד שנה עברה, אך לזמן אין כבר אותה משמעות. זמן הוא מה שיש לנו עכשיו, יום עם האנשים האהובים שסביבנו, רגע קטן של שמחה, שנייה של שקט שאנחנו חווים בבוקר כשאנחנו קמים. דידי, את אהבת שירים וגם אני אוהבת . את ידעת לשיר יפה, כך גם גילי ושני . לפני חודש, במסגרת הופעה , שני שרה שיר מוכר. הפעם , כשהקשבתי למילים, הבנתי שהוא מתאר חלק ממה שאני לא מצליחה להסביר. הוא אומר כך: כל צעד שאני לוקחת כל תנועה שאני עושה כל יום ויום כל תפילה שאני נושאת אתגעגע אליך חושבת על היום כשהלכת מאיתנו איזה חיים נקטפו איזה קשר נשבר אתגעגע אליך אני מקדישה לך את השיר הזה, עדי שלי. אני אמשיך לצעוד בשביל החיים, על אף שגם הוא, כמוני, שונה: כבר לא רחב ומשרה בטחון כמו קודם אלא צר יותר, עם תהום שפעורה לצידו. אמשיך לצעוד וכל צעד שאקח וכל תנועה שאעשה – אתגעגע אליך. אמא |
|
|
||
 |
||
|
|
||
 |
||
|
Created by Sagi-Design
|
||
