דף הבית אלבום ספר אורחים צור קשר
 
 
ריקי ואילן - 2/7/05


...עדי, על כשרונך ויחודך מעידים העקבות שהשארת אחריך, ובראשן, חבריך הרבים והשירים שהשארת. הם מתארים בצורה שובת לב, את ייחודך...

לעדי, בתום השבעה,

אנחנו רוצים לפתוח בהתנצלות קלה. זה אתר לזכרה של עדי. אבל אנחנו מבקשים לכתוב כאן כמה מלים לא על עדי, אלא על גליה ובארי, לעדי.
עדי, לאחר לכתך גילינו עד כמה משפחתך והוריך באמת שונים. האהבה הרבה של כה רבים אליהם  (טוב את זה את יודעת), דומה שעכשו פרצה את החסמים היומיומיים שאנחנו משום מה שמים לעצמנו (למה לעזאזל? למה אנחנו לא מחצינים, מנשקים, מחבקים ב"שגרה"?). עכשו חסרונך ("חסרונך". איזו מלה אפסית כדי לבטא בור אינסופי), חסרונך גורם לכולנו לגלות את הקרבה והאהבה להוריך. אנחנו לוקחים צעד אחורה ומסתכלים מהצד על הוריך במפגשם עם ים המבקרים (מבקרים, כי במקרה שלך זה ממש לא "מנחמים"). המבטים, החיבוקים, החום, התשוקה הלא מציאותית למצוא דרך לעזור. מסתכלים על הדבק המשפחתי של  משפחתך, ויודעים שהוריך הצליחו ליצור משפחה עם דינמיקה מיוחדת. קודם כל כמובן בקשר שלך עם גילי ושני, אבל גם במעגלים המשפחתיים האחרים. האמת, שלא כולנו הכרנו את הפן הזה. יש שם המון הווי, טריקים ושטיקים, צחוקים ודחקות, שהיו רק שלכם. אמנם בכמה שמחות משפחתיות, חשפתם בפנינו טפח מזה (איך קוראים לשפה הזו בין שלושתכן שהדגמתם בבת-מצווה של שני?), אבל עכשו, התוודענו לטפחיים הלא גלויים: ל"כוח השלוש" (איזה שם מדליק), ולהווי המיוחד שלכם.
גם הקשר המיוחד בין הוריך-גילי-שני לחבריך שלך, קשה להגדרה ותאור. השירה והנגינה המשותפת בשעות הקטנות של ערבי השבעה, הדביקו את כולנו אליך עדי. אותה שירה שגליה ובארי הגדירו כ"תפילות". תפילות חילוניות, שאם קים המושג "שערי שמים", תפילות אלו ודאי עברו בו בתהליך צ'ק-אין זריז במיוחד.

עדי, על כשרונך ויחודך מעידים העקבות שהשארת אחריך, ובראשן, חבריך הרבים והשירים שהשארת. הם מתארים בצורה שובת לב, את ייחודך. זכית גם במשפחה ייחודית. "דברים שרואים מכאן לא רואים משם" שרה יהודית רביץ, ולא ברור עד כמה מבפנים ראית את הייחוד הזה. אנו מאד מקוים שכן. אנחנו מבחוץ ראינו ורואים, ומקווים שגם את ראית את המיוחדות שב"כוח השקד" (אגב באותו שיר נכתב: "הי מלאך ושטן; התשוב לעצור את הזמן?". אם רק יכולנו לעצור את הזמן על 20 ביוני 2005 לנצח!)

עדי, את אינך, אבל כולנו נזכור ונזכיר אותך. לעתים קרובות בסתם יום של חול, ובאסוציאציות מקריות, וכמובן בימי זכרון. וכולם יזכרו, וגם הרחוקים יהיו קרובים מאד באותם רגעים. חוץ ממך.
אולי בעצם תבואי גם את?

ריקי ואילן.
 
 
Created by Sagi-Design