|
דידי,
אתמול ביקרנו בגינה שלך, והיום אפשר לספר שהפינה הקסומה הזו נקראת עבורינו ה"גינה של עדי".
מחנק, קוצר נשימה - זה מה שמרגישים בעולם הפיזי שלנו, ויחד עם זאת באותה עת, מרגישים תחושת ריחוף, כשבויים בקסמייך, שבויים בקסם שאינו נמוג, בקסם שהולך ומתעצם.
פינה קטנה ונעימה, יש לך עדי, ברשפון, אבל פינה ענקית בלב פנימה.
עברת לנו, דידי, לעולם שאינו מוכר מכאן, אבל דעי לך, שכל הזמן ולתמיד, את מוכלת בנו - אינך אבל הינך.
באהבה
אורלי
|
