רוני מרחבי- 31/7/05

עדידוש,

כמה סמלי זה שאת ההודעה על מותך קיבלתי בשדה התעופה, בדרך להתחיל את הטיול שלי בארה"ב ומרכז אמריקה.

אני חושבת עליך הרבה. כמה שזה מוזר שרק נפגשנו לפני כמה חודשים בסופר בנווה אמירים וסיפרת לי שאת מסיימת את הפסיכומטרי ונוסעת להודו. היית כל כך שמחה, כל כך חיכית לטיול הזה.

בדיוק נזכרתי בפיות שלך, ואז קראתי את מה שההורים שלך כתבו לך. כמה נכון זה, לשים פיה איפה שאת קבורה. מוזר, ממש מוזר לחשוב איך בן-אדם שעברת איתו שתי תקופות כ"כ משמעותיות בחיים שלך כמו היסודי והתיכון, פשוט לא נמצא שם יום אחד יותר.

לצערי לא יכלתי להיות שם בלוויה, אבל אני מבטיחה שכשאני אחזור אני אבוא לבקר.

אני יודעת שלא היינו ממש בקשר מאז התיכון, אבל אני רוצה שתדעי שאני מתגעגעת אליך ואוהבת אותך המון.

רוני