דף הבית אלבום ספר אורחים צור קשר
 
 
לירן - אזכרה 20/6/08

עדי אהובתי!

 אני הבנתי שהדבר הכי קשה בעצם הוא הגעגוע.אין לך איך לשלוט עליו, הוא לרוב מפתיע ותופס אותך לא מוכן, ואתה לעולם לא יודע מתי הוא יבוא אבל אתה יודע שהוא יישאר איתך לעד.

 
זה יכול להיות כל דבר שיגרום לגעגוע להשתלט עליי, שיר שאני שומעת ברדיו, עץ שאני רואה ברחוב עם פרחים שאת אוהבת או זה עם הזרעים שצריך לפתוח, לאסוף ולשמור בקופסאות כי הם של הפיות – וכמה זמן העברנו ביסודי רק בלשבת ולפתוח אותם. או לאכול מסטיק אבטיח או גלידיאט או לאקי צ'ארמס מארה"ב או אלפחורס מארגנטינה יכול להחזיר אותי בשנייה למקום מסוים, גשם שיורד וגורם לך להרגיש בודד,קשת שעולה לשמיים, רוח שנושבת ומסמנת את הכיוון הנכון, שמש ששוקעת ומסמלת על יום שעבר, אבן בטבע, פרח בשדה, ציוץ של ציפור שאתה מנסה להבין כי אתה בטוח שהיא אמרה לך משהו, צחוק מתגלגל ובלתי פוסק של מישהו, או לראות ילדה קטנה עם ניצוץ.בעיניים. 

לפעמים עדי זה קשה לי מדי להתמודד עם הגעגוע, כי אני לא יודעת איך, ואז אני קצת מרגישה שאני מאבדת את עצמי, אבל לפעמים אלו הם הרגעים הכי יפים ביום שלי – הרגעים איתך. 

אחרי שאתה עובר את הכאב הבלתי יתואר, מרגיע ומשקיט לאט לאט את כל התהיות, המחשבות, הכעסים, הפחדים ורגשות האשם – בעזרתם של האוהבים אותך, האנשים הנקרים בדרכך ובעזרת הרבה כוחות שאתה מצליח לשאוב מעצמך רק במצבים כאלה, אתה מתחיל לנסות ולהשלים משהו מכל החלל העצום הזה שפשוט נפער בפניי עם לכתך.

 כי אני לא יודעת מה זה חיים בלעדייך, אני לא יודעת איך החיים שלי היו נראים אם עדיין היית כאן, אבל אני יודעת איך הם נראים בגלל שאת לא.ואני יודעת שהרבה ממי שאני היום הוא בזכותך ובזכות כל הדברים שעברנו ביחד.

 וכולם יודעים מי את ומה היית, ושקסם תמיד אפף אותך, בחייך, במותך וגם כשאת כבר לא כאן.

 ואני יודעת שאת רוצה שיהיה לי טוב ושאני אזכור שהאושר נמצא בכל מקום – ואני באמת מנסה. אבל שתדעי שזה לא פשוט, ועם כל צחוק שלי יש גם מן הכאב, ועם כל דמעה של אושר ישנה גם דמעה של עצב, ואני מוקירה כל רגע של צחוק ואושר שהיו לנו, וכואבת כל ריב וכעס שהיו, וכל רגע שלא אמרתי לך כמה שאני אוהבת, כי את תמיד ידעת להגיד. 

ואני עצובה כל פעם מחדש כשאני חושבת איך כעסתי עלייך כשעשית לי חור עם הסיגריה בחצאית שהכי אהבתי, והיום החור הזה הוא הדבר הכי יפה בה. 

ובעיקר מצטערת על כל הרגעים שיכלו היו להיות אבל כבר לא יהיו עוד, והיו כל כך הרבה תוכניות. והדרך שלי היא לעשות דברים שאהבת, לזכור את הדברים הטובים והקסומים שהיו באמת, והיו חלק מהמציאות היומיומית שלנו לאורך שנים, להגשים את החלומות שהיו משותפים לשתינו ואת החלומות שלך – אבל זה הרבה יותר קשה לבד, נשארתי עם חלומות גדולים אבל בלי היצירתיות והקסם שהיית מביאה, ובעיקר בלי הכוח של הדואליות.

הלימודים שלי הם תיקון להרבה דברים שעשינו, האהבה והרגישות שנפתחה בי כלפי ילדים היא ללא ספק משהו שהגיע ממך – ואני בטוחה שיום אחד אני אקים בית יתומים בהודו וילמדו שם תיאטרון וגם מוזיקה. 

הראייה לפרטים, בלהביע רגשות בצורה כל כך כנה, זה דברים שלמדתי רק ממך, היכולת להכיל כל כך הרבה ולפגוע כמה שפחות, לאהוב ללא גבולות וללא תנאים, לתת טוב ולקבל טוב מהעולם, להיות החברה הכי טובה של כולם, להאמין בפיות, להמציא שפות, להשתין מרוב צחוק, לשמוח גם כשעצוב ולבכות גם כששמח. ולהיות הכי מאושר מדברים כל כך קטנים. 

כל אלה עדי יישארו בי לעד, הם לא דוהים ובטח שלא נעלמים עם הזמן, הם מושרשים עמוק בתוכי כי גדלתי והתבגרתי איתם, ושום זמן שיעבור לא יכול להחליש את מה שעברנו ביחד.אני לא יודעת ולא יכולה לחשוב איזה אדם הייתי אם לא הייתי מכירה אותך כמו שאני מכירה, ובגלל זה חלק ממך נשאר איתי לעד. 

את החברה הכי טובה שלי ותמיד תהיי, אני כל כך מתגעגעת. ותמיד אוהבת. 

ליווי.

 
 
Created by Sagi-Design