אורלי - 21/6/10 | |
כולנו רקמה אנושית אחת. כן כולנו - המשפחה, החברים, המכרים. מוצאים עצמנו מזמזמים, נושמים את היחד... הכולנו הזה, שלא יכול להיות מוסבר במילים, הוא גם - בהרגשה. ובנימה אישית שלי, בימים בהם אני חווה שמחה אמיתית לרגל החתונה של ליעד בני, חבר ילדות של עדי, אני מרגישה שמה שנותן את הכוחות לשמוח היא אותה רקמה אנושית האורגת את מי שאיתנו פיזית ואת מי שאיתנו בלב, גם אם לא פיזית. וכן, גם עדי וגם גבי, איתנו בשמחה ומאפשרים לנו להיות. במקור שרה את השיר חווה אלברשטיין והיום הוא מוקדש לעדי באהבה רבה. נופר, בתי, מנגנת בפסנתר ושרה ומזמינה את כולכם להצטרף.
רקמה אנושית אחת חוה אלברשטיין
לחן: מוטי המר
כשאמות, משהו ממני, משהו
ממני |