דף הבית אלבום ספר אורחים צור קשר
 
 
כתבה באתר של מכבי שירותי בריאות

  


"קוראים לי גליה שקד. אני אימא של עדי, גילי ושני. באתי לפה לספר על בתי הבכורה, עדי, שנהרגה בגלל פסיכוזה מ'סמים קלים'. היא הייתה בת 21 במותה.

 

עדי למדה בתיכון אלון, במגמת תיאטרון. אחרי הלימודים התגייסה לצבא ושרתה כמשקית אמל"ח ביחידת דובדבן. כמו הרבה אחרים עבדה קצת אחרי שסיימה את השירות הצבאי, למדה לפסיכומטרי ויצאה לטיול להודו במרץ 2005.

 

עדי הגיעה להודו ולאחר שבועיים נסעה לכפר מאוד יפה בצפון הודו, למרגלות ההימלאיה. היא בילתה שם שלושה חודשים. כששאלנו אותה על סמים היא חזרה ואמרה לי: "אימא, את מכירה אותי, אני לא צריכה סמים בשביל קסמים!". היא אמרה לי שהחבר'ה שמעשנים מרגישים עם הסמים כמו שהיא מרגישה תמיד באופן טבעי...

 

למרות שהבטיחה לנו שהיא לא נוגעת בסמים, עשנה ג'ראס, כי האמינה שזה 'סם קל' שלא מזיק. עדי והחברים לא ידעו שכמעשנים 'סמים קלים' יכולים להיכנס למצב פסיכוטי. זה יכול לקרות אחרי סיגריה אחת וזה יכול לקרות גם לאחר תקופה של חודשים ואף שנים.

הם גם לא ידעו לזהות שמשהו לא טוב קורה לה. חוסר השינה, הדברנות הרבה, חוסר השקט וההתרגזויות היו חלק ממה שהחל להשתבש. היא שוחחה איתנו בטלפון מספר ימים לפני שנהרגה ולא שמנו לב באותה שיחה שמשהו לא תקין. היא דברה הרבה ואולי בהתלהבות רבה מדי, אבל אז לא ראינו בזה סימן אזהרה.

 

ששה ימים לפני מותה עדי נסעה לדלהי והתארחה בביתו של ידיד הודי. יום לפני מותה היא אמרה לאותו בחור שהיא יכולה לעוף. הוא לא חשב שהיא באמת מתכוונת לזה.
ביום מותה, החליטה לא להצטרף למשפחה לארוחת צהריים ועלתה לחדרה.

 

כשהידיד עלה לחדרה לשאול אותה אם היא רוצה להצטרף לקפה היא לא הייתה שם. הוא מצא אותה שרועה ללא רוח חיים למרגלות המרפסת של הקומה הראשונה.
עדי צולמה בווידיאו שלושה ימים לפני שנהרגה. פסיכיאטרית שצפתה בסרט קבעה שעדי הייתה במצב פסיכוטי.

 

לא באתי פה היום להגיד לכם מה לעשות בחיים שלכם. באתי לפה כדי שתדעו שדבר כזה יכול לקרות. שתדעו שאין דבר כזה 'סמים קלים'. באתי לפה כדי שבפעם הבאה שתעמדו במצב בו עליכם להחליט האם לעשן סמים או לא, יהיה לכם את הידע הנחוץ כדי לעשות את הבחירה הנכונה".

 

צעירים איכותיים בגילאי 18-30 מועדים להיפגע

חיליק מגנוס שעוסק שנים רבות בחילוץ נפגעים מעיד שלפגיעת הסמים באנשים צעירים פנים רבות. "הבחנו במהלך שנות עבודתנו עם תרמילאים צעירים בשלוש פגיעות עיקריות אופייניות, פסיכוזה, מאניה והפגיעה השקטה (שינוי הדרגתי במבנה האישיות ובדפוסי התנהגות). פסיכוזה הנגרמת כתוצאה ישירה משימוש בסמים אופיינית לטווח גילאי התרמילאים, היינו 18-30".

 

פסיכוזה היא הפרעה קשה בחשיבה ובתפיסת המציאות, המתבטאת במחשבות שווא, בהזיות ובהפרעות חשיבה. במצב פסיכוטי אין הנפגע מסוגל להבחין בין המציאות הסובבת אותו לבין דמיונותיו והזיותיו. עבור הפסיכוטי הדמיון הוא המציאות.

 

במצב פסיכוטי מנהל האדם פעילות נמרצת ביותר. הוא יכול שלא לנוח או לישון מספר ימים. בדרך כלל חלה ירידה במידת הנמרצות ביום הרביעי-חמישי להתקף הפסיכוטי ואז משפיע המחסור בשינה על מצבו של הנפגע.

 

נפגע פסיכוטי מאבד לעיתים את היכולת לטפל בעצמו ואף עלול להידרדר למצב תברואתי ובריאותי חמור לרבות פציעות בלתי מטופלות.

 

"שתינו את המשקה והיה נורא"

ממחקר שערך ד"ר עודד מבורך על הסיבות לפגיעותה של אוכלוסיית התרמילאים והמטיילים, עולה שקבוצה זו שונה במאפייני הרקע שלה מקבוצת הלא-מטיילים. המטיילים הם בעלי חוסן-אישי גבוה, היו מעורבים יותר בפעילות בתנועות נוער ובפעילות צבאית, משתייכים לחתך חברתי בעל נטייה חילונית, מצב כלכלי טוב יותר, רקע השכלתי גבוה יותר ורקע תרבותי יותר מערבי מאשר מזרחי. השכלתם של המטיילים היא יותר עיונית מאשר מקצועית והם מחפשים ריגושים.

 

מסתבר שלאחר הטיול חל שינוי בעמדת המטיילים לכיוון של התרת השימוש החוקי בסמים קלים. ההשפעות החברתיות במהלך הטיול וההתנסות האישית בסמים הובילו לשינוי עמדה והתנהגות כלפי סמים.

 

עדותה של תרמילאית צעירה מתארת טוב יותר מכול מחקר מלומד את מה שמתרחש "יש למשל את הפול מון, מסיבות אסיד, האווירה שם משגעת, אנשים מכל הגזעים, מכל העולם, כולם מלאים בסמים, רוקדים ומשתוללים. תשמעי, את אומרת לעצמך, אולי גם אני אנסה. בארץ, לפני הטיול, לא נגעתי בסמים. שתינו את המשקה והיה נורא. זאת הייתה החוויה הכי מפחידה שהייתה לי בחיים.

 

בהתחלה ישבנו כולם והיו צחוקים ופתאום את מרגישה שהצחוק הופך לבכי, ועברתי לחדר אחר, והחדר הסתבך לי, הפחד מאיבוד שליטה הוא עצום, פחדתי שאני שאקפוץ החוצה. יום יומיים אחרי זה אני רואה את אותם אנשים שנהנו בטירוף עם פלשבקים, אנשים שערבבו אסיד ומריחואנה שוכבים ימים שלמים כמו זומבי על החוף".

 

כפר איזון, מיזם שיקום יחידי מסוגו

לנוכח ההיקף הרחב של נפגעי השימוש בסמים בקרב צעירים ותרמילאים הוקמו בשנים האחרונות שתי מסגרות שיקומיות ייחודיות. האחת פועלת בהודו והשנייה פועלת בארץ, על חוף הים של קיבוץ שדות-ים. המסגרת שבשדות-ים קרויה 'כפר איזון'. בכפר הפועל בתנאי פנימייה קיימת תוכנית טיפולית שיקומית מקיפה המשלבת מגוון שיטות.

 

כפר איזון נוסד בשנת 2001 על בסיס חזונו האישי של עומרי פריש, עובד סוציאלי שבמסגרת פעולתו ברשות למלחמה בסמים נתקל מחד במצוקת המשפחות והנפגעים ומאידך בהיעדר פיתרונות הולמים.

 

לפני שהוקם כפר איזון היה הטיפול הפסיכיאטרי בבית חולים לחולי נפש כמעט הפתרון היחיד עבור צעירים שנפגעו בשל צריכת סמים. פתרון זה לא נחל הצלחה מרובה. פריש וחבריו ליחידת המילואים הקימו עמותה ציבורית שהצליחה להעמיד מרכז שיקומי יחיד מסוגו בעולם אשר זוכה להישגים מרשימים. ניתן לקבל פרטים אודות כפר איזון באתר העמותה בכתובת www.izun.org.il .

 

מורה נבוכים: קנאביס, סמי הזיה וסמים ממריצים

צמח הקנאביס סאטיבה משמש להפקת מספר תוצרים ובהם מריחואנה, חשיש, צ'אראס, גנג'ה ושמן חשיש. ברוב המקרים השימוש בקנאביס מתבצע באמצעות עישון ואילו שמן חשיש נמרח על גבי סיגריה רגילה. לפעמים אוכלים חשיש בעוגיות או במרקים. ההבדל בין התוצרים השונים נעוץ בעיקר בחלק הצמח ממנו הם מופקים ובמידת הריכוז של החומר הפעיל. כל סוגי הקנאביס הם חומרים משני תודעה, היינו חומרים שגורמים לשינוי בתפקוד המוח.

 

הקנאביס הוא המסוכן בסמים, בשל האמונה ש"בניגוד לשאר החומרים, מדובר בסם קל ואין לו כל השפעה מזיקה על פעילות המוח". מסיבה זו רווחת צריכת הקנאביס גם בקרב צעירים הנמנעים משימוש בסמים אחרים.

 

ההשפעות הפסיכואקטיביות של הקנאביס מיוחסות לאחד ממרכיבי צמח הקנאביס שפועל על המערכת המוחית המעורבת בבקרה על תחושות ההנאה, הכאב, הריכוז, הקשב, הזיכרון והלמידה. השפעתו המיידית מתבטאת בפרצי צחוק, בתחושת הקלה ואופוריה, בשחרור עכבות, בהרגשת טשטוש וחוסר שיווי משקל.

 

ממחקר שנערך בהולנד עולה כי היסטוריה של שימוש בקנאביס מעלה את הסיכון לפריצתה של פסיכוזה עתידית, גם בקרב אנשים ללא היסטוריה של פסיכוזה. בנוסף נמצא ששימוש בקנאביס עלול להקדים את הופעתן של מחלות נפש או לגרום להתלקחותן. החומר עלול לעורר תופעות של חרדה, מחשבות שווא, קשיי זיכרון והפרעות התנהגות שונות.

 

יש קשר ישיר בין הכמות הנצרכת לבין רמת הסיכון. הסיכון לפתח הפרעה פסיכוטית עקב שימוש בקנאביס עומד ביחס ישר לכמות, לתדירות ולמשך השימוש בו. מעבר לסימפטומים פסיכוטיים נמצא שצרכני קנאביס מצויים בסיכון לסבול מדיכאונות פי ארבעה מאשר אוכלוסייה שאינה צורכת.

 

בין ההשפעות קצרות הטווח של שימוש במריחואנה למשל, ניתן למנות ליקויי זיכרון ולמידה, עיוות התפיסה של מראות, קולות, זמן ומגע, קשיים בחשיבה ובפתרון בעיות, איבוד תאום התנועות (קואורדינציה), האצת הדופק והתקפי חרדה. סיכונים אלה גדלים כאשר סמים אחרים מעורבבים עם המריחואנה.

 

לעתים קרובות המשתמשים אינם יודעים מהם הסמים שנטלו. אדם הנמצא תחת השפעת מריחואנה יכול להיראות מבולבל, להתקשות בהליכה, לחמיות עיניו אדומות והזיכרון שלו לטווח הקצר ייפגע. כאשר ההשפעות הללו חולפות לאחר מספר שעות, עלול המשתמש להפוך לרדום מאוד.

 

סמי ההזיה דוגמת LSD, PCP (מכונה 'אבק כוכבים') ופטריות שונות, יוצרים עיוותים תפיסתיים החולפים לאחר זמן מה. חומרים אלו עלולים לזרז את הופעתה של מחלת נפש, בעיקר בקרב בעלי נטייה תורשתית או לעורר מחלת נפש רדומה.

 

החומרים הממריצים ובכללם אקסטזי יוצרים תחושות עוררות ואופוריה. אלו הופכות אותם לחומר מקובל במסיבות בכול מקום בעולם, לרבות בישראל, באירופה, במזרח הרחוק ובדרום אמריקה. רוב המשתמשים אינם מודעים לעובדה ששימוש מתמשך באקסטזי עלול לגרום לפסיכוזה דמוית סכיזופרניה ולירידה קוגניטיבית בתפקוד המוח. הדברים תקפים גם לגבי קוקאין וקראק המיוצר ממנו.

 

 
 
Created by Sagi-Design